"אם רוצים לשמור על הפריפריה, יש לחזק את העוגן המרכזי שלה, העיר חיפה ומפרץ חיפה. אם העוגן החיפאי לא יתחזק גם הפריפריה כולה לא תתחזק" אמר מיקי שרן, יו"ר סניף צפון של התאחדות התעשיינים בכנס ראשון מסוגו לבחינת מצבה של התעשייה באזור.
לדברי מיקי שרן "יש לבדוק מדוע יותר ויותר מפעלים עזבו את חיפה בשני העשורים האחרונים ועברו לפריפריה המרוחקת" לדבריו "אין בעיה שמפעלי התעשייה יוצאים מהעיר בתנאי שהשירותים התומכים בתעשייה יישארו בעיר".
הדיקן לתפקידים מיוחדים פרופ' ברוך קיפניס, מהמרכז האקדמי כרמל, שבו התארח הכנס, ציין כי העיר חיפה "הינה העיר המרכזית במטרופולין ופיתוח הגליל נישען עליה". לפיכך מחייב הדבר להשקיע מאות מיליוני שקלים באזור חיפה, שאם לא כן "ניראה את כל הצפון מדלג על אזור חיפה לטובת מרכז הארץ
"אזור חיפה מהווה "חצר אחורית" ולא "שער כניסה" למדינת ישראל. הניסיון להעביר את המרכז הכלכלי עסקי לכיוון ת"א זו טעות אסטרטגית שלה נזק בלתי הפיך" טען בכנס פרופ' אמנון פרנקל, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון לדבריו "מקור הכוח של חיפה הוא המפרץ הצפוני שלה ולא הדרומי המוכוון למרכז הארץ".
"לפרנסי העיר יותר חשוב להכניס למפרץ חיפה סניף של איקאה מאשר לפתח את התעשייה. האם העתיד של תושבי חיפה הוא לעבוד ברשתות כאלה או בפיתוח תעשייה ובסקטור היצרני? זו הראייה העתידית. זה החזון?" שאל גיל דנקנר יו"ר דור כימיקלים, שסקר את ההיסטוריה התעשייתית של חיפה .
לדברי גיל דנקנר "צריך לחזור למה שהעיר הצליחה בו בעבר- התעשייה. צריך לעשות זאת בטכנולוגיה הטובה ביותר שיודעת לעבוד עם הסביבה. בסופו של דבר חיפה צריכה להיות מקום פרנסה. אם תהיה פחות פרנסה, אנשים לא יישארו וצעירים לא יחזרו. חיפה צריכה להשקיע את משאביה בעיקר במה שהיא הייתה טובה בו בעבר: תעשייה וחינוך. אם לא תשקיע אין לה עתיד".
פרופ' דניאל צ'מנסקי מהמרכז לחקר העיר והאזור בטכניון הציג נתונים לפיהם נכון להיום "בכל קנה מידה של הכנסה לנפש, גידול באוכלוסיה, פיתוח והשקעות, אחוז צעירים, מקורות תעסוקה וכו' חיפה נמצאת בנסיגה". פרופ' צ'מנסקי סבור כי " לסקטור התעשייתי עסקי יש אחריות להובלת השינוי הנדרש". הוא הציע לאחד כוחות של התעשיינים, המתכננים ברשויות והציבור הרחב ו"להחליט יחד על פרויקט אחד או שניים גדולים משמעתיים כדוגמת הפיכת חיפה לעיר אוניברסיטאית עם 65,000 סטודנטים. אז יש סיכוי שנחזיר את העוגן והצמיחה לחיפה".
"בנמל חיפה אין היום אף מרכז לוגיסטי אחד שיכול לשמש חברות גדולות ורציניות שרוצות לייבא ולייצא דרך הנמל. בלי עורף לוגיסטי לנמל אין קיום" אמר מנדי זלצמן, מנכ"ל נמל חיפה והוסיף כי "יש להעמיד חזית משותפת של כל הארגונים הכלכליים כנגד הפקעת מערב הנמל מאחר ולא ניתן להפקיע את מערב הנמל מבלי שקיימות חלופות
ד"ר סמי בהט, מתכנן ערים ומרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל הציג מחקר שמצביע על כך שמרבית החברות שצמחו בחממות הטכנולוגיות מאזורי הפריפריה ואזורי "הביניים" בגליל , נטו לעבור עם סיום תהליך החממה לאזורים הסמוכים לחיפה (יקנעם, מגדל העמק וכו') ולא לחיפה עצמה..
אדריכל שמואל גלבהרט, יו"ר סיעת הירוקים במועצת העיר חיפה אמר כי התעשיינים יצאו נגד חוק אוויר נקי. לדבריו "חיבור הגז הטבעי למפאץ חיפה יגדיל את הזיהום ולא יקטין אותו כי כושר התפוקה יעלה ובהתאם גם הזיהום".
מיקי שרן אמר בתגובה כי " אני לא מכיר תעשיין שקם בבוקר ולא רוצה אוויר יותר נקי שבסופו של דבר כולנו נושמים אותו. התעשייה משקיעה סכומי עתק בהכנסת הטכנולוגיה החדשנית ביותר להקטנת זיהום מכל סוג שהוא. יש שת"פ טוב בין התעשייה למשרד לאיכות הסביבה והחוכמה היא לבנות תוכנית להכנסת טכנולוגיות מונעות/ מצמצמות זיהום שבהם יכולים המפעלים גם לעמוד מבחינה כלכלית".
יובל פלג, דובר התאחדות התעשינים בצפון הוסיף כי ההתאחדות בחיפה והצפון מונה כ-400 מפעלי תעשיה , מתוכם 60 הינם בחיפה בהם המפעלים הפטרוכימיים הגדולים. "לו המדינה היתה מקפידה לחזק את הפריפריה הצפונית בהבאת גז טבעי, הדבר היה מביא לירידה של כ-90 אחוזים ברמת זיהום הגופרית הדו חמצנית ומפחיתה בכמחצית את זיהום האויר באזור חיפה כתוצאה מתחמוצות חנקן" ציין מיקי שרן, יו"ר סניף צפון של התאחדות התעשיינים..
חדווה אלמוג, סגנית ומ"מ רה"ע חיפה, ביקשה בסיכום הדברים שלא ליפול לפסימיות. "יש להפסיק לחשוב על התעשייה במושגים ישנים. לא צריך להיבהל מהמילה תעשייה אלא להתאים אותה בכל מובן, איכות סביבה, השקעות, חינוך למושגים של היום". חדוה אלמוג ציינה את הדינאמיקה הטובה והדיון המעמיק שהתפתח במהלך הכנס בין התעשיינים, נציגי העירייה ואנשי האקדמיה והבטיחה שתעשה ככל יכולתה להמשיך את הדיאלוג והחשיבה המשותפת בעתיד הקרוב גם בנוכחות ראש העיר.