על פי דו"ח עמותת סה"ר – סיוע והקשבה ברשת, בחודשים ינואר עד אוקטובר 2020 איתרו מתנדבי "סיירת סה"ר", המנתרת הודעות מצוקה ברשת, עשרות אלפי הודעות מצוקה ברשת, מתוכן סה"ר נתנה מענה רגשי ל 6,496 קריאות מצוקה ברשת. מדובר על עליה של 141.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019.
סך הכל העבירה העמותה 174 דיווחים לגורמי הצלה בעקבות קריאות המצוקה שאותרו, רובן המוחלט (למעלה מ-60%), בעקבות חשש לאובדנות ומצבים של סכנת חיים מיידית, ברוב המקרים בקרב קטינים.
במקביל חלה עלייה גדולה גם בפניות לקו הצ'אט של סה"ר המופעל על ידי מתנדבים אליו הגיעו 13,323 שיחות מתחילת 2020, ביחס ל7,775 פניות בתקופה המקבילה אשתקד המהווה עליה של 71%. בניתוח חודשי, חלה עליה ניכרת במספר הפניות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל, מ-718 פניות בינואר, 701 בפברואר, 1,004 במרץ ל-1,502 באפריל ועד לשיא של 1,681 פניות באוקטובר. עליה נרשמה גם במספר הדיווחים למשטרה על סכנת חיים ממשית – 86 דיווחים ב2020 לעומת 55 דיווחים ב2019- עליה של 56%.
נתון מעניין הוא כי עיקר הפניות לקו הצ'אט נעות סביב בדידות (3343), דיכאון ועצבות קשה (2927) חרדות (2112) ואובדנות (1990), בעוד הפניות על רקע קשיים כלכליים הן מעטות יחסית (400).
לדברי יעל לוי, מנכ"לית עמותת סה"ר: "שנת 2020 היתה שנת שיא של פניות, במיוחד מבני נוער וצעירים. הריחוק מהמסגרות הלימודיות והלחץ בתוך הבתים, הביאו עימם קשיים ואתגרים חדשים ורבים ואף הקצינו מצבי מצוקה שהיו טרם המשבר. ראינו עלייה ניכרת גם בפניות שהגיעו לקו הצ'אט של העמותה וגם בקריאות המצוקה שאותרו על ידי מתנדבי הסיירת שלנו ברחבי הרשת. אני קוראת לכולם להיות ערניים לסביבתם, רגישים למצוקות לפנות אלינו עם כל חשש למצוקה ולפעול על מנת להרחיב את מעגלי התמיכה של כל אחד ואחת מאיתנו- במיוחד בימים קשים אלה. איתור בזמן של מצוקה יכול להציל חיים".
לונה בן דיין, המנהלת המקצועית של עמותת סה"ר, מסבירה כי לא קיימת מגמת נתונים ברורה:תקופת הקורונה מאופיינת בתנודתיות ואי יציבות מתמשכים- סגר, חל"ת, אי יציבות כלכלית, נראה כי משבר מזין משבר והתחושה לא פעם היא של נפילה חופשית אל עבר הלא נודע.
חוסר היציבות משקף ובא לידי ביטוי גם בחיי הפרט המאופיינים בקושי רב לתכנן את המחר, לייצר שיגרה, בטחון, ווודאות. נראה כי המצוקות מגיעות לשיאן ברגע מסוים ונדחקות ברגע אחר, מרגיש שאתגר רודף אתגר ומתעוררת הצפה רגשית שיכולה להוביל לבלבול , פגיעה בחוסן הנפשי ובתחושת הקומפיטנטיות.
תכנון, מטרות, יעדים ומשמעות יכולים להוות עוגן מציל חיים שמגביר את תחושת הבטחון והתקווה.ניתן להתייחס להתמודדות עם הפן הכלכלי כ 'צרת רבים חצי נחמה', נראה כי המכנה המשותף המחבר כחוט השני את האוכלוסיה כולה הוא ההתמודדות עם השינויים הכלכליים בשוק העבודה. על פניו ישנה לגיטימציה לבטא ולהביע תחושות כמו מרמור, אכזבה, תסכול וניצול- הפגיעה הכלכלית לא פסחה (כמעט) על אף אדם, גם אם באופן סובייקטיבי נחוות אחרת בכל משק בית .
מנגד, התמודדויות אחרות כמו בדידות, דכאון, מצוקה אובדנית, שנושאות איתן לפעמים מוטיב של בושה, הסתרה ויאוש, עלולות לעורר חוויה של דחק, תבוסה, חוסר מסוגלות ובדידות , ורצון בסיוע מכיל ולא שיפוטי, וללא היכרות מוקדמת, כמו המוקד של סה"ר.