תביעה שהגישה רופאה וטרינרית נגד מועצה אזורית עמק יזרעאל העלתה סוגיה משמעותית: מהו הוותק הקובע לצורך חישוב רכיב בשכר שנקרא "תוספת בריאות הציבור". סוגיה זו עשויה להיות רלוונטית עבור וטרינרים נוספים, ולמעשה לעובדים אקדמאים בשלל תחומים.
הרופאה, ד"ר ג', דרשה לחשב את הוותק מהיום שבו קיבלה את הרישיון לעסוק בווטרינריה. לעומת זאת, עוה"ד מירי ולטר ממשרד אבי גולדהמר ושות', שייצגה את המועצה האזורית, טענה כי המועד הקובע לצורך חישוב הוותק הינו יום תחילת העבודה אצל המעסיק הנוכחי. הפרשי השכר להם הייתה זכאית ד"ר ג' לו התקבלה תביעתה עמדו על כ-50,000 ₪.
התובעת במשפט שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת הציגה תמיכה לעמדתה בדמות עמדת ההסתדרות. על-פי גוף זה, וכן על-פי עמדת ועדת העבודה של ארגון הווטרינרים, הסכם קיבוצי עדכני משנת 2016 מציין כי הוותק הרלוונטי הוא "ותק בעבודה" – כלומר מיום קבלת הדיפלומה ולאחר שנת התמחות.
לעומת זאת, הממונה על השכר הציג עמדה שונה אשר תואמת את טענת משרד עו"ד גולדהמר. על-פי הממונה על השכר, תנאי הזכאות לתוספת בריאות הציבור נקבעו בהסכם העבודה המקורי משנת 1979. בסעיף 7 של אותו הסכם נכתב כי רופא שעבד "5 שנים באותה רשות מקומית" יקבל את התוספת בסכום הנקוב – ומכאן שאת הוותק יש לחשב בהתאם למועד תחילת העבודה אצל המעסיק הנוכחי.
השופטת לובנא תלחמי סוידאן אימצה את טענות עוה"ד מירי ולטר ומשרד עו"ד אבי גולדהמר, ודחתה את תביעתה של ד"ר ג'. תלחמי סוידאן ציינה כי הן התכלית הסובייקטיבית והן התכלית האובייקטיבית של ההסכם משנת 1979 מטות את הכף לטובת חישוב הוותק על בסיס העבודה בפועל במקצוע ולא מיום קבלת הדיפלומה.
בהתאם פסקה השופטת כי אין לקבל פרשנויות אחרות דוגמת זו של ההסתדרות. עקב פסיקה קודמת שונה ולנוכח הניסוח הלא ברור של ההסכם הקיבוצי משנת 2016, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו – אם כי לגבי הוותק הקובע לצורך חישוב תוספת בריאות הציבור נקבע באופן חד-משמעי: יש להתחיל למנות את הוותק מהיום שבו התחיל אותו וטרינר לעבוד ברשות המקומית, ולא מהיום שבו קיבל את רישיון הווטרינר.