הסכמים פוליטיים בתקופת בחירות הן דבר די שכיח. אבל מה קורה כשצד אחד מסרב לקיים אותן? שאלה זו שהגיע לבית משפט השלום בחיפה, קיבלה תשובה מוחצת: לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון תביעה.
התביעה דנה בבקשה לאכיפת הסכם רוטציה פוליטי וכן לתשלום פיצוי כספי. שני הצדדים, התובעים והנתבע הם חברי רשימה משותפת שהתמודדה בבחירות המוניציפאליות למועצת זכרון יעקב. לפני הבחירות, חתמו שניים מבין חברי הרשימה, יגאל הקר ויהודה ברונר, על הסכם פוליטי, שבו הוסכם כי במידה והרשימה תזכה למושב אחד בלבד במועצה, תתקיים רוטציה בין הקר וברונר שיכהן כחבר מועצה במחצית הראשונה של הקדנציה, ולאחר מכן יחליפו הקר.
הרשימה זכתה במקום אחד במועצת זכרון יעקב, אבל אחרי הבחירות, התגלעו מחלוקות שונות בין ברונר ליתר חברי הרשימה.
חברי הרשימה ביקשו מבית המשפט לאכוף על ברונר לקיים את הסכם הרוטציה. ברונר שיוצג ע"י עו"ד אבי גולדהמר ועו"ד עמית מונצ'ר, בקשו לדחות את התביעה על הסף, משורה של טעמים. בין השאר טענו כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית וכן מהיעדר עילת תביעה. עורכי הדין טענו כי ההלכה הפסוקה הקובעת שהסכמים פוליטיים בכלל, והסכמי רוטציה בפרט, אינם ברי אכיפה בערכאות המשפטיות, אלא במקרים חריגים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם.
שופט השלום אבישי רובס, קיבל טענות אלה וקבע כי בתביעה לאכיפת הסכמים אלה נתונה לבית המשפט המחוזי. עוד קבע כי "דיני המשפט הפרטי ובכלל זה הפרה צפויה כאמור בחוק החוזים, לא חלים על הסכם פוליטי במהותו, אלא חלים עליו דיני המשפט הציבורי- מנהלי". כמו כן ציין השופט כי" סעדים המצויים בתחום המשפט הפרטי ( דוגמת אכיפה, פיצויי קיום או פיצויים בכלל) אינם מתאימים או הולמים הסכמים פוליטיים".
השופט הורה על מחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית וגם כי דין העילה להימחק על הסף מחמת היעדר עילה. בנוסף, בית המשפט חייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט לטובת ברונר.