בבית הכנסת הגדול בעפולה, בית הכנסת בו שימש אהרון וייס, שורד השואה כגבאי במשך למעלה משנות דור, ישב השבוע אהרון בן ה-91 על כס אליהו הנביא והיה לסנדק מאושר לנין החדש, הנין ה-13.
"את אבי רצחו הנאצים כמעט לנגד עיניי, הם ביקשו להרוס, לאבד ולהשמיד, הם החריבו ואנחנו בנינו, הנין החדש כמו כל המשפחה הנפלאה שלי הם הניצחון על הנאצים שביקשו למחות את היהודים מתחת לשמיים". הנין הלל אליהו הינו נכדו של בנו משה ובנם של הנכדה מליורוני . הסבא רבא אהרון, אנדור, התרגש כששמע את המוהל הרב יהודה חודדה מכריז בהתרגשות רבה 'ויקרא שמו בישראל הלל- אליהו '
אהרון וייס אשר נצר בליבו את קורותיו בימי האימה, בשואה, סירב במשך תשעים שנה לספר את קורותיו בימי השואה למשפחתו ולרעייתו, אהבת חייו, לאה ז"ל אשר נפטרה לפני כשנה. לפני חודשים אחדים, לאחר חיזורים רבים והשתדלויות, פתח אהרון את סגור ליבו בפני הסופר והמחנך עמנואל בן סבו, מפגשים אלה רווי כאב, דמע וזיכרונות קשים הובילו לכתיבת ספר הילדים המרגש, 'אנדור' המספר בהלימה לגיל הילדים על עוז רוחו, עוצמתו ואמונתו העזה של הנער הגיבור ,אהרון וייס. על התמודדותו בימי האפלה.
"זכיתי ואני סנדק לנין מספר שלוש עשרה, הקב"ה עשה לי חסד עצום, בכל יום אני מודה לקב"ה על הכוח שהוא נוטע בי ונותן לי, הנין החדש שלי הוא המתנה הגדולה ביותר ליום ההולדת ה-91 שלי. עדיין בלילות אני מתרסק מול התמונות משם, עדיין מתעורר עם זיעה קרה וכאבים עצומים, עדיין רואה את אבא גוזז את פאותיי ומחליף את שמי מאהרון לאנדור, היום המרגש הזה שלי כסנדק בו אני בארץ ישראל, במדינת ישראל, שומע את שם הנין החדש, הלל -אליהו הוא הניצחון הגדול שלי." אומר אהרון.