זהו סיפור על בני זוג שבנו שני עסקים . בית מרקחת ומסעדה. האישה היתה אחראית על בית המרקחת והבעל על המסעדה. רצה הגורל שהקורונה הביאה לסגירת המסעדה כמו מסעדות רבות אחרות, מהרגע הזה החריף המשבר ביניהם.
האישה נאלצה לקבל את בעלה כחלק מצוות העובדים בבית המרקחת. עם זאת הביחד שלהם הפך למשהו אובססיבי מצד הבעל. באמצעות עורכת הדין שרין סולן טענה האישה: "לא יכולתי להחזיק את הטלפון מבלי שהוא ישאל מה אני עושה, למי אני כותבת, עם מי אני".
הבעל בתגובה טען כי לא סתם שאל. לדבריו ,בעבר היא ניהלה רומן עם השכן ובגלל זה עברו דירה. לאחרונה היא חידשה איתו את הקשר ולטענתו היא אף נעלמה לשעות ארוכות כולל ללילות שלמים לשהות במחיצתו של השכן לשעבר. לדבריו, לא רק שהיא נפגשת איתו היא שלחה לו תמונות עירום שלה, "תמונות שבעבר שלחה גם לי" טען הבעל.
עו"ד סולן הדגישה בשם האישה שדווקא הבעל ניהל קשר ארוך עם אישה אחרת. "הוא במשך שנים בגד בי ולמרות זאת אני מוכנה לסלוח לו ורוצה שלום בית". האישה סירבה ללכת על פי הצעת הבעל לבדיקת פוליגרף הדדית וזאת למרות שהבטיח לה שאם תצא דוברת אמת בשאלה האם בגדה עם השכן, הוא ייתן לה כל מה שהתחייב ואם תרצה הוא יסכים לשלום בית.
עו"ד סולן סירבה לאפשר לאישה ללכת לבדיקה. "אין תכלית בבדיקות האלה. הן לא ממש מהימנות ולעיתים גורמות נזק. אם יש סיכוי לשלום בית, פוליגרף יכול לחסל זאת, לכן אני מתנגדת שתלכי", הבהירה ללקוחה שלה.
מאחר והמחלוקת נותרה בעינה נקבע הדיון בבקשת האישה לשלום בית, לעומת זה הבעל מבקש להתגרש. בשלב ההוכחות, הבטיח הבעל להמציא עדויות מחוקר פרטי על בגידותיה של אשתו.